מצלמות גוף

מצלמות אלו מורכבות משתי יחידות: עדשה וגוף מתכתי. העדשה מוברגת לתוך הגוף המתכתי שצורתו – מלבן עם קדקודים מעוגלים מעט. בתחתית מותקנת זרוע לחיבור המצלמה לקיר. אלו מצלמות נפוצות במרחבים גדולים, כניסות למבנים, חדרי ענק וכמובן מרחבים חיצוניים כמו מגרשים קטנים וחצרות בית או אולם. סוגי מצלמות גוף הנם רבים מאד, אך המשותף לכולן הוא שאלה מצלמות שאפשר לראות אותן, ובהגדרה הן לא נסתרות. כשאתם בוחרים מצלמות גוף חשוב לשים לב לנתוני הבאים:

גודל עדשה

בשפה פשוטה, בשביל לבדוק את העדשה במצלמה כלשהי יש לבדוק את אפשרויות הזום שלה. עדשה עם אורך מוקד ארוך – משמעותה שניתן להתביית על אובייקט שממוקם רחוק מאד ממנה באיכות טובה ומפורטת, ללא צילום סביבתי: רק האובייקט מצולם. אורך מוקד קצר מאפשר צילום רק של מה שקרוב למצלמה, אבל ברמה מרחבית: רואים גם את מה שמסביב לאובייקט אותו רוצים לצלם. לכן, עדשה כזו לא מתאימה לפורטרט כמו לוחית רישוי או תווי פנים, אלא בעיקר לבקרה מרחבית קרובה (כניסה לבניין למשל).

צמצם

לא בכל מצלמה הוא ישנו, אבל אם בוחרים לשים צמצם, יש להחליט אם הוא יהיה ידני או מסוג P IRIS. צמצם ידני נפתח כאשר המצלמה דלוקה ומחוברת למקלט. צמצם P IRIS נפתח ונסגר אוטומטית על פי אפיון רמת החשיפה לאור.

גודל החיישן

ברוב מצלמות האבטחה הוא מאופיין בגדלים גדולים, 1/2.5" או 1/3". לגודל החיישן יש השפעה על גודל העדשה בצרכי האבטחה שלכם, משום שכאשר החיישן גדול יותר, נדרשת גם עדשה עם אורך מוקד ארוך יותר. אם מבריגים החוצה עדשה ממצלמה בה החיישן הוא 1/2.5" ומחברים אותה למצלמת 1/3" תתקבל תמונה ברמה של עדשה עם אורך קצר לו הייתה מחוברת למצלמת ה- 1/2.5". עניין נוסף הוא טווח הרזולוציות וגודלי התמונות הפיזיות שנקבעים על פי נתוני החיישן.

מעבד התמונה

מעבד תמונה של מצלמת גוף צריך לספק ללקוח את התוצאה שהוא מבקש ברמת העיבוד, ולא ברמת גודל התמונה כפי שאפיינו בחיישן ובעדשה. אם ידוע, למשל, שהסביבה תמיד חשוכה, יש לוודא שבמצלמה יש מעבד HLC. אם המצלמה עומדת לצלם אנשים בצבע, שנכנסים לשטח ובו חשיפה לקרינת שמש ישירה, ללא עיבוד מתאים התמונה תהיה שחורה. לצורך זיהוי הדמות המצולמת יש לוודא כי במצלמה יש מעבד BLC.